בלבול

כשישבתי אצל הפסיכולוגית סיפרתי 

מה חשבתי כששכבתי 

אהבתי וכאבתי
היא הרצינה
כשהבינה
והכווינה:
יש לך בלבול, אבל
השעון חתך
דייקן
וחד
ואני נשארתי עם הבלבול ביד

מורשת קרב

בטיול השנתי בכיתה השביעית
העדה כולה שיר מזמור
כשאחד שמוליק ואחד שכחתי את שמו
מאיצים בנזר בריאתם לגמור
מורשת קרב-מה-שמו-שמוליק
תמונה הממענת לדהות
האגידה לבני היום עם הגיעו למצוות?

מה למדת היום?

לנקוב בשמות העצים, הפרחים, הצבעים, והרגשות – כל אלה מבקשת האם ללמד את בנה בכורה. והוא נבון קורא בשמם לפטל וליערה, ומונה בקול את פסיעות אימו הגאה. אך כיצד יבחין בין ערגה לגעגוע והוא כולו בן ארבע שנים? עינויו ערניות. פיה וליבו שווים. הראיתם ילד פוסע אל גן הילדים, רגליו רוקעות על המדרכת, גביניו המרשמליים מלוכסנים, והוא ״אני כועס! אני כועס!״ וחש בגבו חיוך מתרחב, היא רוכנת ונושקת על זהבו ״נכון, אתה כועס, אהובי, אתה כועס.״